החלטה בתיק תא"מ 3907-08-09

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף חוות דעת מעודכנת, לעניין נזקי התובע הנטענים.

בקשה זו הוגשה לאחר ניסיון להגיש את חוות הדעת המתוקנת לתיק, בהעדר כל בקשה, צעד שאליו התנגד ב"כ הנתבעת.

א.   רקע וטענות הצדדים:

1.      המבקש הזמין מאת הנתבעת (להלן: המשיבה), בית רשת לגידולים חקלאיים אשר סופק והותקן על-ידיה בראשית שנת 2007.

2.      ביום 25/09/08 ,הגישה המשיבה תביעה כספית כנגד המבקש (תא"מ 3907-08-09) בו עתרה לתשלום סך של 36,289 ש"ח , בגין יתרת חוב חשבונית בגין מבנה הרשת.

3.      ביום 31/01/10 (כשנה וארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה) הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה, בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מליקויים שהתגלו בבית הרשת שסופק והותקן לו על-ידי הנתבעת.

4.      להוכחת היקף נזקיו, צירף התובע לכתב תביעתו המקורית, חוות הדעת של המומחה מר שפירא, אשר התייחסה, בין היתר, לאובדן ההכנסה מהגידולים החקלאיים אשר התובע היה אמור לגדל בבית הרשת.

5.      הנתבעת שלחה הודעה צד ג' לחברת "הפניקס", בטענה כי בזמנים הרלבנטיים היא בוטחה על ידיה בפוליסה לביטוח חבות המוצר ואחריות מקצועית.

6.      הדיון בשני התיקים אוחד על-פי החלטתי מיום 23/06/10.    

7.      הבקשה דנן הוגשה ביום 03/05/11. לטענת המבקש, התיקון מבוקש על רקע הנזקים האמיתיים שנגרמו לתובע ואשר לא באו לידי ביטוי בחוות הדעת של מומחה התובע שהוגשה עם כתב התביעה. חוסר ההתייחסות לנזקים אלה, נבע לטענת המבקש, מ"אי הבנה" שנפלה, בין התובע למומחה, בעת ביקורו - המומחה ציין בחוות דעתו כי התובע התכוון לגדל בבית הרשת הלקוי, קורנית ונענע וחישוביו בחוות הדעת שצורפה התייחסו לאובדן הכנסות בגין אי גידולם. בחוות הדעת המתוקנת, מציין המומחה כי הקמת בית הרשת "יועדה" לגידול בזיל בעונת הקיץ (בשני מחזורים) וגידול רוקולה, בעונת החורף.

8.      השוני העובדתי הנ"ל משפיע על גובה הנזק המוערך בחוות הדעת. על אף, שהנזק בחוות הדעת המתוקנת מגיע לסך של 694,047 ש"ח, המבקש עותר להעמיד את סכום התביעה על סך של 300,000 ש"ח  בלבד (מטעמי אגרה).

9.      לטענת המבקש, יש להתיר את התיקון, בין היתר, לאור העובדה שטרם נשמעו ראיות בתיק, וכן לאור אופיו של התיקון המבוקש, אשר אינו משנה את בסיס התביעה המקורית, אלא את זהות הגידולים אשר נטען כי נמנע מהתובע לגדלם.

10.  הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, המדובר בתובע המנהל את ההליכים בשיטה של "מבצע מתגלגל". הוא מזגזג ומשנה גרסאות, מוסיף וגורע נתונים וראיות לשיפור עמדות ובצורה המכבידה על ניהול ההליכים. אין בפיו הסבר, המניח את הדעת, לעיתוי המאוחר של הגשת בקשת התיקון, וככל שישנו איחור בהגשת הבקשה, פוחת הסיכוי להיעתר לה.

11.  כן, נטען כי טענת המבקש, לפיה נפלה "אי הבנה" בינו לבין המומחה מטעמו, הינה בבחינת טענה סתמית, מעורפלת ומתחמקת שאין בה ללמד על ה"טעות" שנפלה כביכול.

12.  המסקנה המתבקשת הינה כי המבקש ביסס את תביעתו המופרכת על גידול שנראה לו, תחילה, מתאים, ולאחר השאלות שהופנו אליו על ידי הנתבע וצד ג' בהליכים המקדמיים, המבקש הבין, ככל הנראה, כי הוא ייכשל בהוכחת נזקיו.

13.  בנסיבות אלה, הבקשה מהווה ניסיון ל"מקצה שיפורים" מצד התובע. המבקש לא צירף תצהיר מטעם המומחה באשר לנסיבות ה"טעות"/שינוי, ואין כל התייחסות לכך בחוות הדעת המתוקנת. בנסיבות אלה, המדובר בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכים מצד המבקש ועל כן, יש לדחות את הבקשה. 

14.  הצד השלישי, חברת הפניקס, הצטרפה להתנגדות. לטענתה, המדובר בשינוי עובדתי ומהותי שמתבקש באיחור ניכר. כן, הינה מלינה על הצורך לתמוך את הבקשה בתצהיר מטעם המומחה , לעניין מהות אי ההבנה, בינו לבין התובע באשר לגידולים שהוא התכוון לגדל, מלכתחילה.          

ב.   דיון והכרעה:  

15.  תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת כדלהלן: